אסטרונומיים
האגודה הישראלית לאסטרונומיה גאה להכריז על תערוכת צילומים אסטרונומיים לשנת 2020!
צילומי אסטרונומיה חושפים את הצופים לנפלאות היקום, בשנים האחרונות הצלמים הישראלים הגיעו להישגים בינלאומיים בתחום צילומי האסטרונומיה. קיום תחרות ותערוכה של צילומים ישראלים הינם כהוקרת הערכה לצלמים המביאים את נפלאות היקום אל הצופים.
התערוכה מוצגת כתערוכת קבע במצפה הכוכבים בגבעתיים והיא פתוחה לקהל ללא תשלום במהלך שעות הפעילות של המצפה. בתערוכה מוצגים הצילומים במקביל להסבר על האובייקט הנראה בהם, טכניקת הצילום ופרטי הצלמים.
אנו מזמינים אתכם להגיע ולהתרשם מיופי הצילומים כאשר הם תלויים על קירות המצפה, מתארים את הייקום שסביבנו.
לחצן כאן למידע נוסף על שעות הפעילות של מצפה הכוכבים גבעתיים והפעילות בו
התמונות המוצגות בתערוכה
ערפילית הצעיף
כפיר סימון
החלק המערבי של ערפילית הצעיף, המרוחקת מכדור הארץ 2,400 שנות אור. ערפילית זו היא שריד של סופרנובה אשר התפוצצה לפני כ-21,000 שנים.
צולם מנמיביה באמצעות טלסקופ ״16 דרך מסנני מימן, חמצן וגופרית במשך 7 שעות במצטבר.
Dark Doodad
כפיר סימון
ערפילית זו היא ערפילית כהה של אבק בין-כוכבי המסתירה את אור הכוכבים הנמצאים מאחוריה. בסמוך אליה ניתן לראות את הצביר הכדורי NGC 4372. ערפילית זאת נראית בשמיים הדרומים ואינה ניתנת לצפיה מישראל.
על מנת לצלם איזור רחב כל כך בשמים השתמש הצלם בטכניקת מוזיאיקה וחיבר מספר תמונות יחדיו.
צולם מנמיביה באמצעות טלסקופ ״16 עם מסנני L R G B שונים בחשיפה כוללת של 12 שעות.
גלקסיית אנדרומדה
אורי בצלאל
גלקסיית אנדרומה היא הגלקסיה המוכרת ביותר בעולם, השוכנת במרחק של רק כ-2.5 מיליון שנות אור מאתנו, מרחק ההופך אותה לגלקסיה הגדולה הקרובה ביותר לשביל החלב. אנדרומדה היא גלקסיה ספירלית בדומה לגלקסיית שביל החלב שבה אנחנו נמצאים. שתי הגלקסיות, שביל החלב ואנדרומדה, שייכות לקבוצה המונה יותר מ-50 גלקסיות ומכונה ״קבוצה המקומית״.
הרחק מאורות העיר ותחת שמיים חשוכים ניתן להבחין בגלקסיה בעין. בשנות ה-70 ניתן היה לראות אותה בעין גם ממצפה הכוכבים גבעתיים.
צולם באמצעות טלסקופ שובר אור William Optics GTF81 81mm Apo ומצלמת Asi 1600 עם מסנני L R G B. זמן צילום כולל של 4 שעות.
ערפילית Jellyfish
אורי בצלאל
ערפילית זו, המרוחקת כ-5000 שנות אור מכדור הארץ, היא שריד של סופרנובה שהתרחשה לפני 3,000-30,000 שנים. סופרנובה הוא תהליך המתרחש בסוף חייו של כוכב שמסתו גדולה. ההערכות הן שמסת הכוכב שגרם לסופרנובה זאת היה במסה הגדולה פי 8-12 ממסת השמש שלנו.
צולם באמצעות טלסקופ שובר אור William Optics GTF81 81mm Apo ומצלמת Asi 1600 עם מסנני L R G B. זמן צילום כולל של 10 שעות.
ירח
דוד דייג
קומפוזיציה של שלוש תמונות המורכבות יחדיו בחשיפות שונות: הירח בחלקו המואר, הירח בחלקו החשוך ורקע הכוכבים.
שילובן של שלושת התמונות מאפשר נקודת מבט ייחודית על הירח ועל סביבתו הנצפית שכן בתמונה רגילה הילת הירח לא הייתה מאפשרת צפיה וצילום של הכוכבים ברקע.
הירח הוא העצם השמימי הגדול הקרוב ביותר לכדור בארץ במרחק ממוצע של 384,000 ק״מ ותושבי כדור הארץ זוכים לצפות בו מידי יום. הירח שלנו גדול ביחס לירחים האחרים במערכת השמש וניתן לצפות במכתשים, בימות ובשאר צורות הנוף על פני הקרקע. זהו העצם היחיד במערכת השמש מחוץ לכדור הארץ שעליו דרכה רגלו של אדם.
שביל החלב מעל פארק יוסמטי
יאיר הרכבי
מאה מיליארד זריחות מעל עמק יוסמיטי בקליפורניה, ארה״ב. בקדמת התמונה ניתן לראות את צוק Half Dome ומפלי נוואדה, אתרים מוכרים בשטח הפארק. מעליהם נראה שביל החלב, גלקסיית הבית שלנו, המכילה כ-100 מיליארד כוכבים, זורח במזרח. כוכב הלכת צדק (הכוכב הבהיר בצד הימני של התמונה) גם הוא הגיח. ניתן להבחין גם בקבוצת הכוכבים דולפין שנדמית כמזנקת מעל המפל, ובקבוצת ברבור הנוסקת מעליה. התמונה היא תמונה פנוראמית שצולמה מ-Glacier Point בשעת לילה קרה ומאוחרת.
ציוד: מצלמת קאנון 5D מארק IV. עדשת קאנון 16-35 מ״מ מכוונת על 16 מ״מ, צמצם 2.8, זמן חשיפה (לכל חשיפה שמרכיבה את התמונה הפאנורמית) 20 שניות.
ירח בצבעים מודגשים
עופר גבזו
הירח נראה לנו כעולם בגוונים "משעממים" של אפור ולבן, אך, למעשה, הוא מעט יותר צבעוני ממה שאנו חושבים, ואם נצלם אותו במצלמה צבעונית ונבצע הדגשה משמעותית של הצבעים במחשב, נוכל להבחין בגוונים מרהיבים של חום, כתום וכחול. הצבעים השונים מעידים על הרכב כימי שונה של הסלעים והקרקע: האזורים הצבעוניים ביותר הם ה"ימות" – מישורים נרחבים שכוסו לבה שהתקררה והפכה לסלעי בזלת. באזורים בעלי הגוון הכחלחל מצויים מינרלים עשירים בטיטאניום, והאזורים בגוון חום-כתום מכילים ריכוז נמוך יחסית של טיטאניום וברזל.
התמונה שלפניכם היא תמונת פאזל שהורכבה מ-51 צילומים. כל אחת מהתמונות עובדה מסרטון וידאו קצר, ותהליך הצילום כולו נמשך יותר משעה.
ציוד: טלסקופ מקסוטוב-קסיגריין בקוטר 6 אינץ' ואורך מוקד 1800 מ"מ, מצלמת ZWO ASI 178MC צבעונית.
ערפילית הרוזטה
גלעד גוזמי
ערפילית זו היא בית יולדות לכוכבים והצביר הנראה במרכזה הוא תוצאה של היווצרות כוכבים בערפילית זאת. הערפילית במרחק של כ-5000 שנות אור מכדור הארץ וקוטרה כ-130 שנות אור. מסת הערפילית מוערכת בכ-10,000 מסות שמש.
צולם באמצעות טלסקופ טאקהשי 130 מ״מ, מצלמת canon 6D
שבילי כוכבים ובולבוסים
אמיר ארליך
בצילום זה שבוצע בשדה הבולבוסים שלמרגלות הר צין, בטכניקה שונה מהמקובל בצילום מסלולי כוכבים. הצילום כאן נעשה בחשיפת חסר (יחסית לצילומי כוכבים) וזאת כדי לא "לשרוף" את גרמי השמיים ולאפשר למצלמה לקלוט את הגוונים השונים שלהם. הקומפוזיציה המיוחדת מדגישה את הבולבוסים בקידמת התמונה, הר צין במרכז והכוכבים ברקע.
סה"כ כ-4 שעות של צילום ע“י חיבור חשיפות בנות 30 שניות כל אחת.
שמי הפנינה
אלון צנגוט
בתמונה ניתן לחזות בתופעה אטמוספרית המכונה שמי הפנינה. תופעה אופניית לחורף הארקטי (בקטבים). שילוב של מפגש גושי אוויר חמים וקרים בשכבת האטמוספירה העליונה בשילוב אורות הזוהר הצפוני. התופעה נדירה ביותר בחוזק והעצמה בעת שצולמה התמונה. התמונה צולמה באחד הבקרים בזמן מסע טבע שהובלתי בפיורדים של נורבגיה לצילום הלוויתן הקטלן, האורקה, מתחת למים. הנופים מרהיבים והמפגש עם בעל החיים היה מרגש ביותר. הבוקר שבו צולמה התמונה התחיל בזריחה חלומית ומרגשת ופתאום השמיים התפוצצו בצבעים. מעולם לא חזיתי בדבר כזה - ווווואו! איזה רגע.
צולם באמצעות מצלמת סוני A7m3 ועדשת 100-400 סוני GM
שבילי כוכבים בנחל פארן
משה כהן
המדבר הישראלי מספק לילות קסומים תחת כיפת השמים. התמונה ממחישה את סיבוב כדור הארץ ועקב כך את התחושה שהכוכבים מסתובבים סביב נקודה אחת בשמיים. ניתן להבחין שהכוכבים סביב הצפון אינם זורחים או שוקעים וניתנים לצפיה בכל לילה ובכל זמן.
עצי השיטה המאפיינים את הנגב מספקים מחסה וצל לחיות הבר וכך גם לאסטרונומים הפורסים את אוהליהם בצילם לאחר לילה ארוך של תצפית, רגע לפני זריחת השמש המדברית.
צילום זה מורכב מ-400 תמונות המחוברות יחדיו.
אין כמו יפו בלילות ליקוי ירח
עינת זיברין
ליקוי הירח כפי שנראה מישראל בשנת 2015. בעת ליקוי ירח נכנס הירח לחרוט הצל של כדור הארץ והצבע האדמדם מתקבל מקרני השמש העוברות דרך אטמוספירת כדור הארץ בדומה לאפקט הנראה בעת זריחת ושקיעת השמש.
הצילום מורכב ממספר חשיפות והרכבת תמונות שונות על רקע קו המים של יפו.
שופטי התחרות
שלי הרפז גרינברג, מנהלת הפלנתניה
אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים במכון וויצמן למדע
ד"ר דיאנה לאופר, מנהלת מצפה הכוכבים גבעתיים
שלום חנניה, מנהל מצפה הכוכבים גבעתיים
מיכאל צוקראן, צלם DeepSky
מורן נחשוני, צלם וחובב אסטרונומיה
ד"ר אנדריאס היידרנרייך, צלם DeepSky
Valentin Grigore, נשיא Romanian Society for Meteors and Astronomy
שי חלצי, האגודה הישראלית לאסטרונומיה
איתי לוי, סוכנות החלל הישראלית
פרופ׳ יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות, המרכז הבינתחומי
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים