אסטרונומיים
האגודה הישראלית לאסטרונומיה גאה להכריז על תחרות ותערוכת צילומים אסטרונומיים לשנת 2022!
צילומי אסטרונומיה חושפים את הצופים לנפלאות היקום. בשנים האחרונות הגיעו הצלמים הישראליים להישגים בינלאומיים בתחום צילומי האסטרונומיה.
הצביעו לחביבת הקהל
בחרו את התמונה שלדעתכם היא הטובה ביותר מבין התמונות!
הזוכים בתחרות
מכלל התמונות שיישלחו, ייבחרו כ-14 תמונות לפיתוח ולתצוגה בתערוכה. במהלך החודש הראשון לתערוכה תיבחר תמונה אחת בתואר "חביבת הקהל".
כלל הצלמים שתמונותיהן נבחרו לפיתוח יזכו בחברות שנתית באגודה הישראלית לאסטרונומיה.
הצלם שצילומו זכה בפרס חביב הקהל יזכה בשובר כספי בסך 400 ש״ח לרכישה בחנות ״ארליך - מרכז הצילום של ישראל״ וכן יזכה בכרטיס מתנה לסדנת צילום בשווי 350 ש״ח.
התמונות המוצגות בתערוכה
גלגל החיים הקוסמי
כפיר סימון
M42
אורי בצלאל
אובייקט זה צולם באור נראה LRGB. צילום זה מציג מורכבות רבה בצילומו. בשל בהירות האובייקט, וכדי להציג את הפרטים החשוכים שבערפילית מבלי לפגוע בפרטים הבהירים, נדרש צילום בזמני חשיפה קצרים מאוד וכן חשיפות רבות.
בצד שמאל של התמונה ניתן לראות גם את הערפילית המכונה "ערפילית האיש הרץ" (הערפילית הכחולה).
M16
שמעון אביטן
ערפילית זו מרוחקת מאיתנו כ 7000 שנות אור, ואורכה הוא כ-55 עד 70 שנות אור. במרכז התמונה נראים בבירור "עמודי הבריאה": איזור בו מתקיימת פעילות של יצירת כוכבים חדשים.
הצילום נעשה באמצעות פילטרים של פס צר : HA , S2 , O3 (מימן , גופרית וחמצן) עם המרה לפלטת הצבעים של האבל (Hubble palette), על מנת להדגיש את ההרכב הכימי של הערפילית.
פני השמש
דדי דייג
הסנה הבוער
כפיר סימון
ALNITAC – הוא כוכב אנרגטי ביותר – ולכן מאיר את ענני הגז סביבו, ויוצר את דמות הלהבה הבהירה. ענני אבק אפל בסביבת הערפילית יוצרים את הפסים הכהים על פני הלהבה.
צילום תמונה זו מהווה אתגר לצלמים עקב אורו החזק של ALNITAC. על מנת להצליח לצלם את הערפילית נעשה שימוש בכמות גבוהה של חשיפות קצרות מאוד שהובילו לחשיפת הפרטים בערפילית.
גב ילק
יונתן אליכיס
שביט במצפה וויז
יאיר הרכבי
מימין, השביט NEOWISE (הקרוי ע״ש טלסקופ WISE אחר), ומשמאל שביל החלב וכוכב הלכת צדק. ניתן להבחין גם בכיפות של הטלסקופים הקטנים יותר במצפה.
הטלסקופ הראשי של המצפה משמש בפרוייקט למציאת כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, וצופה מידי ערב באופן אוטונומי על מספר רב של שמשות בחיפושו אחר כוכבי לכת חדשים.
התמונה צולמה ב-20.7.2020.
ערפילית השושן (רוזטה) וצביר הכוכבים הפתוח NGC 2244
שמעון אביטן
כוכבי הצביר הפתוח NGC 2244 נוצרו מהחומר של הערפילית. הצביר והערפילית נמצאים במרחק של 5,000 שנות אור מכדור הארץ וקוטרם הוא כ-130 שנות אור.
הקרינה מהכוכבים הצעירים מעוררת את האטומים בערפילית, וגורמת להם לפלוט קרינה המייצרת את ערפילית הפליטה שאנו רואים. המסה של הערפילית מוערכת בכ-10,000 מסות שמש.
שביל החלב מעל פארק הקשתות
יאיר הרכבי
בתמונה ניתן לראות את שביל החלב, גלקסיית הבית שלנו, ואת כוכב הלכת צדק בוהק מעל ומימין לקשת. במרכז הקשת נמצא מטייל שהדליק פנס והפך לרגע לכוכב על פני האדמה.
הקשת שבתמונה Delicate Arach, היא המפורסמת ביותר בפארק, אך ההגעה אליה כרוכה בהליכה שמוגדרת מאתגרת. עוד יותר מאתגר להגיע אל הקשת עם חצובה וציוד צילום על הגב. ואם כל זה לא מספיק, אז בסמוך לקשת יש תהום גדולה, ומסביבה שיפוע תלול שכאילו הוצב שם כדי לשמש משפך ענק שבולע צלמים לא זהירים בלילה החשוך מאד. בכל זאת, עם קצת מאמץ, הרבה זהירות, והמון מזל בדמות מטייל שבמקרה הדליק פנס והביט מעלה ברגע הנכון, אפשר לתפוס רגע אחד מיוחד בין השמיים והארץ, בין האדם לטבע.
הדרך
אמיר ארליך
כמה מהנוסעים בכביש הרימו את עינהם למעלה לשמיים לצפות בשביל החלב?
ואתם, הצופים בתמונה זו, בפעם הבאה שתסעו בדרך, עצרו באחד מחניוני הלילה במכתש, כבו את אורות הרכב ותהנו מיופיים של השמיים.
M42 - ערפילית אוריון
מיכאל קליקה
ערפילית אוריון הגדולה, המכונה גם M42, היא ענן אדיר של גז ואבק, אחד מרבים בגלקסיית שביל החלב שלנו. זוהי אחת הערפיליות הבהירות ביותר, והיא נראית לעין בלתי מזוינת בשמי הלילה באזורים חשוכים כמו מדבר.
M42 נמצא במרחק של כ- 1,300 שנות אור מכדור הארץ. ענן הגז העצום הזה, שקוטרו הוא 30 עד 40 שנות אור, מהווה בית יולדות לכאלף כוכבים חדשים, שמתבשלים בתוך "הסיר והשיקוי", אותם גאזים הנראים במרכז.
ניתן לראות בתוך הערפילית צביר כוכבים פתוח צעיר, שכוכביו נולדו באותו זמן מחלק מהערפילית ועדיין קשורים בכוח הכבידה. צביר זה ידוע גם בשם ״הטרפז״. חדי העין יוכלו להבחין בסדרה של מערבולות ערפיליות כהות המאייתות את המילה "GOD" ממש מעל הליבה הערפילית.
תמונה זו מאוד מיוחדת עבורי מכיוון שהיא צולמה במהלך הסגר בשנה שעברה מאזור גוש דן המזוהם באור. היא צולמה במשך שישה לילות, באמצעות מסנן פס צר מיוחד וטלסקופ RC 8 אינץ' 1600 מ"מ המאפשר להסתכל אל תוך ליבת הערפילית.
תמונה זו מהווה עבורי זיכרון וסמל לכך שגם במצבים מורכבים וקשים כמו סגר או אפידמיה, עדיין יש המון אפשרויות ואפילו השמים הם לא הגבול אם יש רצון עז.
Iris Ghosts
לאו שץ
תמונה רחבת זווית של ערפילית האירוס (NGC-7023) לצד ערפיליות המזכירות בצורתן רוחות רפאים אשר זכו לכינוי זה באופן רשמי.
מסביב ניתן לראות עננים של אבק וגז מולקולרי קר אשר מסתירים את כוכבי הרקע. בתוך האירוס, חומר הערפילית מקיף כוכב צעיר וחם. הצבע הדומיננטי של ערפילית ההחזרה הפנימית הבהירה הוא כחול, תופעה אופיינית לגרגירי אבק שמחזירים את אור הכוכבים. סביבה ניתן לראות סיבים וכורים של האבק הקוסמי, הזוהרים בצבע אדמדם חיוור, מכיוון שגרגירי אבק אחרים ממירים באופן יעיל את האור העל-סגול של הכוכב לאור אדום נראה.
התמונה צולמה בנגב במשך שני לילות באמצעות טלסקופ 5" ומצלמת צבע עם זמן חשיפה מצטבר של יותר מעשר שעות. תמונה זאת זכתה להופיע באתר של תמונת היום באסטרונומיה (APOD) בחודש אוקטובר השנה.
שביט Neowise
ירון עיני
ביולי 2020 הגיע למרחקו הקרוב ביותר לשמש, רק 0.3 יחידות אסטרונומיות (43 מיליון קילומטר). כאשר שביטים מתקרבים לשמש הם מתחממים ופולטים גז, קרח ואבק הנראים לצופים כזנבות של השביט. בתמונה ניתן לשים לב לשני זנבות - הבהיר של קרח ואבק, החיוור של הגזים הנפלטים מהשביט. הזנב מופנה בניגוד לרוח השמש המעיפה את החלקיקים מהשביט.
M20 Triffid Nebula
מיכאל קליקה
הערפילית נמצאת בקבוצת הכוכבים קשת, במרכז שביל החלב. זהו שילוב יוצא דופן של צביר כוכבים פתוח, ערפילית פליטה (החלק התחתון והאדום), ערפילית השתקפות (החלק העליון, הכחול) וערפילית כהה (הפערים הכהים הנראים בערפילית הפליטה).
ערפילית הטריפיד ממוקמת כ -5,000 שנות אור מכדור הארץ, גודלה כ 40 שנות אור וגילה המשוער הוא כ-300,000 שנה בלבד, ולכן היא אחד האזורים הצעירים שבו נוצרים כוכבים חדשים. מעט למעלה ושמאלה מהערפילית ישנה קבוצת כוכבים כחולים, הנקראים Messier 21, צביר פתוח של כוכבים.
Messier 21 הוא צביר צעיר יחסית ואינו נראה לעין בלתי מזוינת. כל הכוכבים והרקע עננים אדמדמים וצהבהבים בתמונה, הם רק איזור קטן מאוד מגלקסיית שביל החלב שלנו.
צולם מהנגב בעזרת טלסקופ SkyWatcher 150 ומצלמת ZWO ASI2600MC בזמן חשיפה כולל של 3.6 שעות.
שופטי התחרות
שופטי התחרות הם אנשי אסטרונומיה, חלל ומדע וכן צלמי אסטרונומיה בעלי נסיון של עשרות שנים בתחום.
ד"ר שי כספי, מנהל מצפה הכוכבים ע"ש וויז, מצפה רמון, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר נעם לידר, אקולוג - רשות הטבע והגנים
רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון
שלי הרפז גרינברג, מנהלת הפלנתניה
איתי לוי, סוכנות החלל הישראלית
ד"ר דיאנה לאופר, מנהלת מצפה הכוכבים גבעתיים, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר אנדריאס היידרנרייך, צלם DeepSky
עידו גריימן, צלם וחובב אסטרונומיה
רון פלד, צלם וחובב אסטרונומיה
שי חלצי, האגודה הישראלית לאסטרונומיה
מיכל לווינשטיין, ס. יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה
נדב רוטנברג, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה