שתף קטע נבחר

יום ראשון הגדול: ירח מלא ענקי בשמיים

מחר לפנות בוקר תתרחש ''פריגאה'': ירח מלא בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ. הירח ייראה גדול יותר ב-10 אחוז, ואורו יהיה ב-20 אחוז חזק יותר מהממוצע. גם ביום ראשון בערב עדיין מומלץ לצאת עם מצלמות ומשקפות

מחר, 6 במאי, יהיה ירח מלא. בכך אין חדש ותופעה זו מתרחשת מדי חודש בחודשו. אלא שהפעם הירח יהיה גם בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ בעת מילואו ולכן, בעת זריחת הירח מעל האופק המזרחי, הוא ייראה גדול במיוחד.

 

עוד כוכבים ב-ynet מדע:

 

מילוא של הירח שבו הוא מצוי גם בנקודה הקרובה ביותר במסלולו לכדור הארץ (פריגיאה) התרחשה גם ב-19 במרס, ערב חג הפורים אשתקד, אלא שאז היה הירח מעט יותר קרוב אלינו מאשר מרחקו כיום ולמעשה אז היה בנקודה הקרובה ביותר אלינו מזה 18 שנים. השנה, יהיה מרחקו של הירח מאיתנו 356.9 אלף ק"מ.

 

הירח סובב סביב כדור הארץ במסלול אליפטי יחסית ומרחקו הממוצע מאיתנו הוא 384.8 אלף ק"מ. הנקודה הרחוקה ביותר מכדור הארץ במסלולו השנה (אפוגיאה) תחול שבועיים אחר המילוא הנוכחי, ואז יהיה מרחקו של הירח מאיתנו 406.5 אלף ק"מ, כך שההפרש בין המרחק הקרוב ביותר של הירח מכדור הארץ למרחק הרחוק ביותר הוא כ-50 אלף ק"מ. גם המרחקים בין שני הגופים בעת הפריגיאה והאפוגיאה אינם קבועים ואף הם משתנים במשרעת של כ-15 אלף ק"מ.

 

 (צילום: אמיר ברנדט) (צילום: אמיר ברנדט)
(צילום: אמיר ברנדט)

 

בעת זריחת הירח המלא ביום ראשון, הירח ייראה גדול במיוחד. גודלו של הירח בעת זריחתו תלויה בשני גורמים – האחד הוא מרחקו האמיתי מאתנו ונתון זה מייחד את המילוא הנוכחי. אולם, מי שיביט בירח המלא הנראה ענק ביחס לאופק, מוזמן לצפות באותו ירח בדיוק כמה שעות מאוחר יותר, כאשר הוא תלוי ברום הרקיע. אז ייראה הירח קטן הרבה יותר.

 

זו אינה אלא אשלייה אופטית, הנגרמת בגלל ניסיונו של המוח להשוות את הירח לעצמים המצויים לידו בזריחתו על קו האופק. למעשה, בעת הזריחה, הירח ימצא רחוק מהצופה מרחק של רדיוס כדור הארץ, יותר ממרחקו מהצופה כאשר הוא ברום השמים, לכן, גודלו הזוויתי אמור אף להיות קטן יותר. כל זאת אינו גורע במאומה מיופיו של הירח המלא הזורח בכלל והירח המלא הקרוב הנוכחי בפרט.

 

במילוא הנוכחי יהיה קוטרו של הירח המלא גדול בכ-10% מגודלו הממוצע ואורו יהיה גדול בכ-20% ביחס לירח הממוצע. הצלמים שביניכם מוזמנים להכין את המצלמות ולצלם את הירח הזורח על רקע נופים מעניינים במיוחד. למעשה, הירח יהיה בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ בוקר יום ראשון, שעה 6:33 שעון ישראל והירח יהיה מלא (על הקו ארץ שמש) באותה שעה בדיוק, כך שהמועד הטוב ביותר לראות את הירח הגדול הוא דווקא בשקיעת הירח המלא, לקראת השעה 6 בבוקר ביום ראשון, אך גם בזריחתו בערב, המראה לא יהיה שונה בהרבה.

 

תנועתו של הירח סביב כדור הארץ מורכבת מאוד. מלבד הסיבוב של שני הגופים – הירח וכדור הארץ – סביב מרכז הכובד המשותף המצוי בתוך כדור הארץ, תנועתו של הירח סביב כדור הארץ מושפעת גם מכבידת השמש וכן מכבידת כוכבי הלכת. לפיכך עושה מסלולו של הירח סביב כדור הארץ שתי תנועות שזמן המחזור המשותף שלהן הוא 19 שנה (פרק הזמן החולף בין שני מצבים דומים של הירח, כדור הארץ והשמש). מחזור זה אחראי בין היתר להתלכדות התאריכים של הלוח העברי, הבנוי על מחזורי הירח עם תיקון למחזור השמש, לבין הלוח האזרחי.

 

נסיך הגאות והשפל

למרחקו של הירח מכדור הארץ וכן למופעיו יש השפעה על כדור הארץ בדמות כוחות הגיאות שהוא מפעיל על כדור הארץ. תנועות הגיאות והשפל של הימים והאוקיינוסים תלויות במיקומו של הירח ביחס לנקודה שבה מתרחשת גיאות או שפל, אך גם במופעיו, כיוון שבעת שהירח מלא, כדור הארץ מצוי בינו לבין השמש, שאף היא משפיעה על הגיאות והשפל אם כי במידה פחותה וכן בעת מולד הירח, עת הירח והשמש מצויים באותו הצד. לבד מההשפעה על גיאות ושפל, הירח מפעיל כוחות גיאות גם על קרום כדור הארץ והדיעות חלוקות באשר למידת ההשפעה הזו על תופעות טבע אחרות כגון רעידות אדמה.

 

מצד אחד, הירח מצוי מעל האופק של כל נקודה על פני כדור הארץ לפחות פעם אחת ביום ובעת מילוא או מולד – פעם אחת בחודש. כיוון שלמזלנו אין זו השכיחות של רעידות האדמה הגדולות, אין כנראה השפעה ישירה של הירח על רעידות האדמה. אולם, נקודה מעניינת היא שבעת מרבית רעידות האדמה הגדולות בתקופה האחרונה, היה הירח במולדו ובנקודה הקרובה ביותר אלינו סמוך מאוד לרעידות האדמה, אולם מכאן קשה מאוד להסיק מסקנות לגבי הקשר ואם קיים כזה, שבין הירח ורעידות האדמה.

 

אולם למילואו של הירח ביום ראשון יש כבר קורבן והוא מטר המטאורים העשיר אטא אקווארידים, שמוצאו בקבוצת דלי הנראית בתקופה זו בשעות שלאחר חצות הלילה מעל האופק הדרום-מזרחי. אורו של הירח המלא שיאיר כל שעות הלילה, יפריע לצפייה במטר שהקצב הצפוי שלו בעת השיא הוא כמה עשרות מטאורים בשעה. זהו מטר שמקורו בשביט המפורסם ביותר, שביט האלי, שהיה השביט הראשון שמסלולו סביב השמש חושב על ידי אדמונד האלי במאה ה-17. המטאורים של מטר זה מהירים והם נכנסים לאטמוספירה במהירות של 66 ק"מ לשנייה אך נשרפים הגובה של כמה עשרות ק"מ מאיתנו. השנה, כאמור, יפריע אורו של הירח המלא לצפייה במטר.

 

מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

 

ד"ר יגאל פת-אל , קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet .

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
בשבילכם, הירח כמעט בידיים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
צילום: ארז ארליכמן
יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
 האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
קוסמוס
מומלצים