נזקי האור

בעלי חיים מתבלבלים כתוצאה מהאור המקוטב ומחזור החיים שלהם משתבש. קצת תשומת לב יכולה לפתור בעיות רבות

על פי פרסום ב-Frontiers in Ecology and the Environment, אור מלאכותי, כזה שמיוצר ע”י אנשים גורם לשנויים במחזור הטבעי, שנויים שגורמים לבלבול וטעויות של חיות שהאור הטבעי מכוון את מחזורי פעילותן.

שיתוף פעולה במחקרים בין : אקולוגים וביולוגים מראה כי נזק נגרם לא רק ע”י אור ישיר אלא גם ע”י אור מקוטב (polarized) אור מקוטב שיכול לגרום לחיות התנהגות שתביא לפציעות ומוות.

אור מלאכותי בזמן ובמקום לא טבעי שמתואר כ “זהום אור” מושך או דוחה חיות, מצב שמביא ל: יותר טריפות, נדידה בעיתוי ובזמן מוטעה, בחירת מיקום גרוע לקינון ולזיווג, התנגשות במבנים (מלאכותיים), הפסד בזמן שמוקדש לחיפוש מזון. אלו רק אחדים מהנזקים שהאור המלאכותי גורם. הדוגמא המוכרת היא צבוני-ים שיוצאים מקיניהם: אלה מכוונים את ריצתם לים בעזרת ההשתקפות של אור הירח והכוכבים במים, באיזורים עירוניים, כאשר יש אורות בעורף החוף, טועים הצבונים ובמקום לרוץ לים הם פונים מהים והלאה.. . אל מותם.

אור הוא אחד הרמזים הסביבתיים בהם נעזרות חיות לצורך “החלטות”, רמזים שניתנים ברמות עצמה משתנות, כאשר הרמז המלאכותי חזק מהסימן הטבעי מגיבות החיות באופן מוטעה לרמז המלאכותי.

כל הר”מ ידוע ומקובל ובמקומות ומקרים מסוימים אפילו ננקטו צעדים למניעת הנזקים – דוגמה טובה ישנה בסביבתנו : באילת מול שמורת האלמוגים הונמכו גופי התאורה בצידי הכביש כדי למנוע הפרעה לאלמוגים ודגים.

עכשיו מסתבר כי גם חוסר אור/חושך הוא רמז סביבתי, מבנים כהים וחלקים : בתים כהים, כבישי אספלט, יריעות פלסטיק, ואפילו מכוניות גורמים לזיהוי מוטעה ע”י חרקים וחיות אחרות. מה שגורם לטעות הוא האור המקוטב שמוחזר ממבנים אלה. ככל שהמבנה חלק האור החוזר ממנו מקוטב יותר. מבנים אנכיים כדוגמת רבי קומות מרובי חלונות מחזירים אור מקוטב ובכך מגדילים את משיכת החיות אליהם, לכן זיהוי מוטעה יכול להוות מלכודת מוות. ניתן לזהות מלכודת מוות בכתמי שמן. חרקים מזהים את הכתמים כמים ושוקעים בהם, טורפי חרקים נמשכים לפרפורי החרקים ושוקעים וכך הלאה.

המקור הראשוני והגדול ביותר לאור מקוטב בטבע הוא – מים. כבר ב1980 זיהו ביולוגים כי עבור חיות, אור מקוטב הוא הסימן הטוב ביותר לזיהוי גופי מים, בעיקר עבור שפיריות וחרקים אחרים. עבור מינים רבים מקור אור מקוטב מזוהה כמקום בו ניתן להטיל ביצים, להזדווג, לחפש מזון, לנוח, לברוח מטורף ועוד. לכן זיהוי מבנים כמים גורם לבלבול שפוגע בכל אותן פעילויות. גם כאשר האור המקוטב מגיע ממקור מלאכותי שאינו מלכודת מיידית החיות הנמשכות אינן מרפות ואינן עוזבות את מקור האור וכתוצאה מכך במשך הזמן פשוט מתות מעייפות, חוסר מזון ומים.

“מלכודות האור הסביבתיות” מתהוות כאשר השנויים בסביבה הטבעית מהירים מכושרן של החיות לפתח התאמה מתאימה לשנוי, כאשר חיות רבות נפגעות מהרמזים המוטעים, תיפגע האוכלוסיה עד כדי חוסר יכולת “למלא את השורות”, מה שיביא להכחדה. הנפגעים העיקריים הם חרקים “מימיים”, כאלה שמחזור חייהם וגלגולים שונים שלהם קשורים למים. חרקי מים הם אחד מבסיסי פירמידת המזון לכן פגיעה בהם תיפגע בכל הסביבה.

מסתבר כי ניתן למנוע את הנזק בדרכים פשוטות, מחקרים הראו כי כאשר יש על הכביש כתמים לבנים נמנע הזהוי המוטעה, כך גם ווילונות לבנים בחלונות רבי קומות, הכתמים / ווילונות מונעים נחיתת חרקים על כבישים או התנגשויות של עופות ועטלפים במבנים גבוהים, כלומר בהשקעה מזערית ניתן למנוע פגיעה.