באילו כוכבים אפשר לצפות במשקפת? חלק ה'
אחרי שבטור הקודם הכרנו סוגים שונים של משקפות לצורך תצפית אסטרונומית, עכשיו הגיע הדבר האמיתי: יגאל פת-אל סוקר את כל גרמי השמים שניתן לראות בשימוש נכון במשקפת
כפי שראינו בפעם הקודמת, התכונה העיקרית של מרבית משקפות השדה המשמשות לתצפית אסטרונומית היא שדה הראייה הרחב שלהן, המאפשר לצופה בעדן לראות אזור גדול יחסית של השמים.
הוסיפו לזה את קוטרה הגדול של המשקפת ביחס לאישון העין ונקבל מכשיר שמסוגל לאסוף אור בצורה כזו שמאפשרת להבחין בתנאי צפייה טובים גם בגרמי שמים רחוקים וחיוורים, כגון גלקסיות. כמובן שקוטר המשקפת וההגדלה שלה משפיעים על סוג גרמי השמים שבהם ניתן לצפות.
מקובל לראות במשקפות שקוטר העדשה שלהן הוא 50 מ"מ את המשקפות הגדולות ביותר שאפשר לאחוז ביד ללא חצובה. משקפות גדולות יותר שוקלות יותר וקשה להשתמש בהן ללא חצובה.
יחד עם זאת, קיימות משקפות אסטרונומיות בקטרים של 70, 80 ואפילו 100 מ"מ, שאפשר להציבן על גבי חצובת צילום איכותית ואז המראה המתקבל מבעדן לא נופל ולעתים אף עולה על המראה המשתקף בטלסקופים קטנים ובעלי קוטר דומה.
נתחיל עם משקפות השדה ה"סטנדרטיות". אלה מגיעות בקטרים שבין 40 ל-50 מ"מ וטווח הגדלות בין 7 ל-16 (יש הגדלות גבוהות יותר אך הן לא מומלצות לצורכי אסטרונומיה). במשקפות אלה שדה הראיה עשוי להגיע עד ל-7 מעלות קשת (להזכירכם – גודלו הזוויתי של הירח הוא חצי מעלת קשת).
מה רואים במשקפות?
שדות כוכבים וחלקי קבוצות כוכבים: הודות לשדה הראייה הגדול של משקפות אלה, אפשר לסרוק את השמים ולראות באותו שדה הראייה קבוצות כוכבים קטנות בשלמותן וחלק מקבוצות כוכבים גדולות יותר (וזאת בניגוד לטלסקופ בו אנו צופים במקטעים קטנים בהרבה של השמים).
צבירי כוכבים פתוחים וערפיליות בהירות: צבירי כוכבים פתוחים הם גופים המאגדים בתוכם בין עשרות למאות כוכבים. גודלם הזוויתי עשוי להגיע למעלת קשה אחת ויותר ולכן משקפות שדה הן מכשיר אידיאלי לצפייה בהם, לדוגמה, בצביר הפליאדות (כימה). גם הערפיליות המוכרות דוגמת הערפילית באוריון והערפיליות בקשת תיראנה היטב.
שביל החלב וערפיליות כהות: ככלל, שביל החלב הוא האזור העשיר ביותר בשמים הכולל ערפיליות, צבירי כוכבים וכוכבים בהירים על רקע של אינספור כוכבים. סריקה של שביל החלב במשקפת שדה תמיד תגלה עושר של כוכבים וגרמי שמים.
לעתים, אפשר להיתקל במה שקרוי "ערפיליות כהות". אלו הן אזורים קרים מאוד של גז מולקולרי ואבק. בגלל הטמפרטורה הנמוכה שלהם הם כה קרים ודחוסים עד שהם חוסמים את האור הנפלט מכוכבים המצויים מאחוריהם.
התוצאה: הערפיליות הכהות נראות ככתמים כהים בדרגת אטימות משתנה על רקע אינספור הכוכבים של שביל החלב. הערפילית הכהה הגדולה ביותר משתרעת על עשרות מעלות בין קבוצת ברבור לקשת אך יש ערפיליות כהות בגדלים משתנים לכל אורכו של שביל החלב.
צבירי כוכבים כדוריים וגלקסיות: למרבה הפלא, אפשר לראות עד כמה עשרות גלקסיות גם במשקפות שדה שקוטרן 50 מ"מ. אולם, הן בשל איסוף האור המוגבל של משקפות אלה והן בשל ההגדלה הקטנה יחסית, גלקסיות וצבירי כוכבים כדוריים ייראו ככתמים חיוורים של אור (להוציא מהכלל גלקסיות בהירות כמו הגלקסיה באנדרומדה וצבירים כדוריים בהירים במיוחד).
כוכבים כפולים: במשקפות שדה אפשר לראות כמה כוכבים כפולים (מערכות של שני כוכבים המקיפים זה את זה או מצויים באותו קו ראייה) בתנאי שהמרחק הזוויתי בין שני בני הזוג גדול מספיק כדי להפריד ביניהם במשקפת. אלביראו בברבור, על ניגוד הצבעים שבו, מיזאר, הכוכב המרכזי ביצול של הדובה הגדולה ועוד, ייראו היטב במשקפת שדה.
ירח ושאר עצמים במערכת השמש: בניגוד לירח שאפשר להבחין בפרטים על פניו גם במשקפת קטנה, לא ניתם להבחין בפרטים על כוכבי הלכת בגלל גודלם הזוויתי הזעיר. אולם אפשר בקלות להבחין בירחים של צדק או בטיטאן, ירחו של שבתאי, ולהבחין בתנועה היחסית של כוכבי הלכת ביחס לכוכבים.
במשקפות שדה אפשר להבחין גם באסטרואידים בהירים (שייראו ככוכבים) וכן בשביטים בהירים כדוגמת שביט Gerrad שנראה בימים אלה בקבוצת הרקולס.
משקפות אסטרונומיות בגודל בינוני
אלה הן המשקפות בקטרים של עד 80 מ"מ. למעשה, משקפות אלה מקבילות לטלסקופים קטנים ומגיעות בדרך כלל בתצורות הבאות: 9x63, 15x70 ובמשקפות שקוטרן 80 מ"מ בהגדלות של x16, x20 ואף x30.
מעבר לעובדה שמשקפות אלה אוספות אור רב יותר מאשר משקפות בקוטר 50 מ"מ (משקפת בקוטר 70 מ"מ אוספת פי 4 יותר אור ממשקפת 50 מ"מ ומשקפת בקוטר 80 מ"מ אוספת 33% יותר אור ממשקפת בקוטר 70 מ"מ) ושאפשר לראות בהן את כל רשימת העצמים שראינו קודם לכן אך באופן ברור יותר, הרי ששימוש במשקפת בהגדלה יחסית גדולה תאפשר גם להבחין בפרטים בחלק מגרמי השמים.
אולם, יש לזכור שככל שההגדלה עולה שדה הראייה הנראה מצטמצם ולכן הדמות שתראה מבעד למשקפת תהיה פנורמית פחות. משקפות אלה מיועדות להתמקד בגרמי שמים בודדים בתוך המארג של שמי הלילה בעוד שהמשקפות הקטנות יותר יראו לנו שדות כוכבים שבהם לעתים מספר גדול של גרמי שמים – צבירים וערפיליות.
נקודה נוספת: מטבע הדברים ככל שקוטרה של משקפת גדל, כך גדל גם משקלה. מעבר למשקפות שקוטרן 63 מ"מ יש להשתמש בחצובה. אמנם, משקפת בקוטר 70 מ"מ מותחת עד לקצה את הסיבולת של צופה האוחז בה בידיו ללא שימוש בחצובה, אך לשם ההנאה השלמה מהתצפית (שלא תזכיר את ימי הטירטורים בטירונות) הרי שמשקפות בקוטר 70 מ"מ ומעלה מחייבות שימוש בחצובה מפאת משקלן.
משקפות אסטרונומיות גדולות
אלו הן המשקפות בקטרים של 100 מ"מ ומעלה, כאשר אפשר למצוא גם משקפות אסטרונומיות בקוטר 150 מ"מ! משקפות אלה הן למעשה שני טלסקופים מקבילים, כאשר על-פי-רוב המשקפות הגדולות מסוגן מאפשרות שימוש בהגדלות מתחלפות, ממש כמו בטלסקופ.
יתרונן הגדול על טלסקופים בקוטר מקביל הוא חווית הצפייה בשתי העיניים המקנה תחושה מדומה של עומק. במשקפות אסטרונומיות בקוטר 100 מ"מ אפשר להבחין במבנה של גלקסיות בהירות, להבחין במבנה של ערפיליות, גם כאלה שהן חיוורות, לראות פרטים על כוכבי הלכת – ובקיצור – כל מה שטלסקופ בקוטר דומה ואפילו בקוטר גדול יותר מסוגל להראות.
יש לזכור שגודלן מכביד מאוד את משקלן ולכן חצובה מתאימה שתחזיק את המשקל הרבשל המשקפת ועדיין תישאר יציבה, היא הכרח. ברשימה הבאה נעסוק בטלסקופים!
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
